כשפנה אלינו אוצר התערוכה "שלום עולם" והציע לנו להשתתף בה, קודם כל וידאנו שהוא מודע לכך שאנחנו ישראלים. בכל זאת, הוא ממדינה שאין לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל (על מנת לשמור על בטחונו לבקשתו, הוא אף הושמט מרשימת הקרדיטים). מהר מאוד התברר לנו שהאוצר בהחלט מבין למי הוא פנה, כשתהה אם המילה 'שלום' בעברית מציינת מילת ברכה בעת מפגש, או שמשמעה אוטופיה, שלווה ויחסי ידידות בין עמים. התהייה עלתה מכיוון שכל מעצב התבקש לעצב את המילה שלום בשפתו ובתעתיק האלפביתי שלו. הרעיון מאחורי התערוכה היה לעצב מסר של שלום לכל אדם בעולם ובכל מקום, כך שהכפילות הזאת בשפה העברית הולמת

בתערוכה, שהתקיימה במרחב הוירטואלי, השתתפו מאה ושלושים מעצבים ומאיירים שונים (ואנחנו, סטודיו גרוטסקה בינהם) והיא עלתה לאוויר ב־21 בספטמבר, יום השלום הבין־לאומי. היא מוצגת לראשונה בתערוכה פיזית בירושלים, מקום שנראה לנו די מתאים לכל הסיפור הזה

אפשר להיות ציניים ולשאול מה בכלל יכולה לתרום תערוכה על המושג הזה, שבישראל נדמה שהפך למוקצה בשנים האחרונות? גם אנחנו תהינו, אבל כשמציעים לנו להשתתף בתערוכות שהן כיף טהור, אין סיכוי שנסרב. ואז, כשנכנסנו לגלריה הוירטואלית שמכילה את כל העבודות, לא יכולנו לעצור את התרגשותנו. התבוננות בפרשנויות לבריף בדרכים כל כך יצירתיות – שמבטאות אפני עיצוב, שפה ותרבות שונים ומגוונים מכל רחבי העולם – גרמה לנו להתרוממות נפש. הבנו שיש משהו בפשטות של המילה הלבבית הזאת – שלום – שדחף אותנו להציג את העבודות בירושלים

אנחנו מודים, לא היה לנו פשוט עם כל העבודות, במיוחד מהבחינה האסתטית, אבל קיבלנו החלטה שלא להתערב בתהליך האוצרותי המקורי ולא לפסול שום עבודה, גם אם איננה לטעמנו. עם זאת, אנו חווים שהעידן הגלוקלי נגיש מאי־פעם ואלמנטים חזותיים (ולא רק) אמנם משפיעים אלה על אלה, אבל גם הולכים והופכים לדומים אלה לאלה. למצוא משהו שונה, חריג ושאינו בטעם ה"נכון", מאפשר לנו לבחון את איכויותיו הלא מוכרות והשונות ממה שאנחנו מורגלים אליו, ונותן לנו הזדמנות יפה לומר לו וליוצרו – שלום

שירה גליק ואיתם טובול, סטודיו גרוטסקה